סיכום של שלבי נפילת המצורע עמוק לתוך הצרעת מופיע בדברי הרמב"ם

בהלכות צרעת. "המספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו…עמד ברשעו

משתנין כלי העור שבביתו….ואם עמד ברשעו משתנין הבגדים שעליו…

אם עמד ברשעו משתנה עורו ויצטרע ויהיה מובדל ומפורסם לבדו עד

שלא יתעסק בשיחת הרשעים".

דברי הרמב"ם מעלים שתי שאלות:

1.איך אדם אינו מבחין בתמרורי האזהרה שה' שולח לו וממשיך ליפול?

  1. האם השלב האחרון של צרעת הגוף שונה מהותית משאר השלבים?

כדרכנו נפנה לבחון את השאלות האלה ביחס לזוגיות.

אצל זוגות שחיים לא טוב, ההידרדרות אינה מתרחשת ביום אחד. הנפילה

מהשמחה הגדולה של החתונה והשבע ברכות אל חיים לא מספקים,

מלאי בדידות ולא נעימים היא מדורגת.

אלה שנמצאים שם בדרך כלל לא מבחינים בה כי הכיול שלהם משתנה

כל הזמן בלי שהם שמים לב.דברים שהיו מדליקים להם נורת אזהרה

בתחילת הנישואין, נראים להם היום טבעיים ונורמאליים. כושר ההסתגלות

של האדם הוא מדהים, אבל לפעמים זה לרעתו.

לא פעם אני נתקל בשאלות של אנשים אם דבר מסויים בחיי הנישואין שלהם

הוא נורמאלי. לעיתים מדובר במצב הזוי או אפילו קריטי. הזמן והשחיקה

עשו את שלהם כך שהם אינם מרגישים את עוצמת הזרות והעיוות של המצב.

ומכאן לשאלה השנייה.

לפעמים דווקא בסוף התהליך, כשאדם נמצא בתחתית של התחתית, כשהוא

מכיר במצב העגום אליו הגיע, דווקא משם מתחילה העלייה.

התיקון של המצורע מתרחש , כשהוא יושב בדד מחוץ למחנה, ויש לו זמן

לחשוב, ולהעביר את חייו לנגד עיניו.

כשאדם עוצר לרגע את החיים מתבונן ומבחין במצבו ובאחריות שלו

על מה שקורה, זהו תחילת התיקון.

מכאן הדרך סלולה. ההכרה מובילה לשינוי, השינוי לעוד שינוי,

עד שהחיים מגיעים לתיקונם.

אמנם, לפעמים יש צורך ב"כהן". במישהו מבחוץ שיעזור להחזיר את החיים

למסלולם.

אבל עדיין האחר שמבחוץ הוא הבורג הקטן. התיקון האמתי נזקף לזכות

מי שמבצע אותו…