חסידות וזוגיות פרשת וירא להאמין ביכולתו של בן הזוג להשתנות
המלאכים מחכים ללוט. הזמן קצר. השמדת סדום צריכה להתבצע עכשיו, אבל ללוט יש זמן, לוט מתמהמה. מדוע לוט מרשה לעצמו להתמהמה, כשהוא בסכנת חיים? ומה הוא חושב להשיג בדקות האלה שהוא משתהה?
"הבאר מים חיים" מסביר שלוט חשב בדעתו, שעליו לא נגזרה הגזירה ואי אפשר להשמיד את סדום כל עוד הוא בתוך העיר. עדיין יש בקרבו תקווה קלושה שבזמן הקצר , שהוא מעכב את המלאכים, אנשי סדום ישובו בתשובה. אולי אחרי שהוכו בסנוורים בלילה על ידי המלאכים, ייפקחו עיניהם ,יראו את התהום המוסרית אליה נפלו, וינסו לשוב בתשובה.
המלאכים יודעים ששתי ההנחות של לוט אינן נכונות. לא בזכות אלא בחסד הוא ניצל, ואם ישתהה גם הוא ימות. גם התקווה שלו שאנשי סדום ישתנו ברגע האחרון היא תקוות סרק. המלאכים יודעים שאין לזה שום סיכוי.
לוט מלמד אותנו שאסור להתייאש משינוי, אפילו אצל אנשי סדום! כמעט תמיד יש סיכוי לשינוי. תוכל לומר שאין שום סיכוי רק אם אתה מלאך……
כל כך הרבה פעמים שומעים מבני זוג את המשפט: "הוא כזה" או "היא כזאת". זה נשמע כל כך טבעי כאילו האדם הוא קיר כזה שקבוע במקום אחד ואי אפשר להזיז אותו. המשפט הזה כשלעצמו כבר מקבע. הוא גורם למי ששומע אותו להאמין עוד פחות ביכולת שלו להשתנות.
האמת היא שכולנו משתנים. חלק מהשינויים נגרמים מגורמים חיצוניים. שינינו את מקום העבודה, את מקום המגורים, את בית הכנסת שאנחנו מתפללים בו וכדומה. השינוי הזה הפגיש אותנו עם מציאות חדשה , והמפגש הזה יוצר בנו שינוי מסוים.
ויש שינויים פנימיים. שינויים שנובעים מההתבגרות שלנו. מתובנות חדשות שאנחנו מבינים. ממאורעות מהעבר שמתעוררים בנו פתאום ועוד.
בגלל שבן הזוג קרוב אלינו כל כך, אנחנו לא חשים בשינויים שהוא עובר. בדרך כלל הם איטיים מדי מכדי שנחוש בהם. ואם כבר אנחנו חשים בהם, הרי זה כשהם שינויים שליליים.
שינוי אינו צריך להיות משהו גדול. שינוי יכול להיות גם קטן. האדם קצת יותר מחייך. עוזר קצת יותר, מקשיב קצת יותר וכו'.
כל זה לא רק בתכונות מרכזיות כאלה אלא אפילו בדברים ספציפיים וקטנים מאד.
המשימה היא למצוא אותם. אם נלחש לעצמנו ,וממילא גם לבן הזוג שהוא השתנה, וזה אומר שיש לו כוח לעשות שינויים, נפתח לפניו את הדרך. הוא יאמין בשינוי וממילא גם ישתנה.
כל שעלינו לעשות הוא לצאת מהציניות (אם יש כזו), להיות הוגנים, להפעיל את הזיכרון, לרשום את השינויים שאנו מבחינים בהם , ולהגיש לבן הזוג.
בהצלחה!
חסידות וזוגיות פרשת וירא להאמין ביכולתו של בן הזוג להשתנות
המלאכים מחכים ללוט. הזמן קצר. השמדת סדום צריכה להתבצע עכשיו, אבל ללוט יש זמן, לוט מתמהמה. מדוע לוט מרשה לעצמו להתמהמה, כשהוא בסכנת חיים? ומה הוא חושב להשיג בדקות האלה שהוא משתהה?
"הבאר מים חיים" מסביר שלוט חשב בדעתו, שעליו לא נגזרה הגזירה ואי אפשר להשמיד את סדום כל עוד הוא בתוך העיר. עדיין יש בקרבו תקווה קלושה שבזמן הקצר , שהוא מעכב את המלאכים, אנשי סדום ישובו בתשובה. אולי אחרי שהוכו בסנוורים בלילה על ידי המלאכים, ייפקחו עיניהם ,יראו את התהום המוסרית אליה נפלו, וינסו לשוב בתשובה.
המלאכים יודעים ששתי ההנחות של לוט אינן נכונות. לא בזכות אלא בחסד הוא ניצל, ואם ישתהה גם הוא ימות. גם התקווה שלו שאנשי סדום ישתנו ברגע האחרון היא תקוות סרק. המלאכים יודעים שאין לזה שום סיכוי.
לוט מלמד אותנו שאסור להתייאש משינוי, אפילו אצל אנשי סדום! כמעט תמיד יש סיכוי לשינוי. תוכל לומר שאין שום סיכוי רק אם אתה מלאך……
כל כך הרבה פעמים שומעים מבני זוג את המשפט: "הוא כזה" או "היא כזאת". זה נשמע כל כך טבעי כאילו האדם הוא קיר כזה שקבוע במקום אחד ואי אפשר להזיז אותו. המשפט הזה כשלעצמו כבר מקבע. הוא גורם למי ששומע אותו להאמין עוד פחות ביכולת שלו להשתנות.
האמת היא שכולנו משתנים. חלק מהשינויים נגרמים מגורמים חיצוניים. שינינו את מקום העבודה, את מקום המגורים, את בית הכנסת שאנחנו מתפללים בו וכדומה. השינוי הזה הפגיש אותנו עם מציאות חדשה , והמפגש הזה יוצר בנו שינוי מסוים.
ויש שינויים פנימיים. שינויים שנובעים מההתבגרות שלנו. מתובנות חדשות שאנחנו מבינים. ממאורעות מהעבר שמתעוררים בנו פתאום ועוד.
בגלל שבן הזוג קרוב אלינו כל כך, אנחנו לא חשים בשינויים שהוא עובר. בדרך כלל הם איטיים מדי מכדי שנחוש בהם. ואם כבר אנחנו חשים בהם, הרי זה כשהם שינויים שליליים.
שינוי אינו צריך להיות משהו גדול. שינוי יכול להיות גם קטן. האדם קצת יותר מחייך. עוזר קצת יותר, מקשיב קצת יותר וכו'.
כל זה לא רק בתכונות מרכזיות כאלה אלא אפילו בדברים ספציפיים וקטנים מאד.
המשימה היא למצוא אותם. אם נלחש לעצמנו ,וממילא גם לבן הזוג שהוא השתנה, וזה אומר שיש לו כוח לעשות שינויים, נפתח לפניו את הדרך. הוא יאמין בשינוי וממילא גם ישתנה.
כל שעלינו לעשות הוא לצאת מהציניות (אם יש כזו), להיות הוגנים, להפעיל את הזיכרון, לרשום את השינויים שאנו מבחינים בהם , ולהגיש לבן הזוג.
בהצלחה!
חסידות וזוגיות פרשת וירא להאמין ביכולתו של בן הזוג להשתנות
המלאכים מחכים ללוט. הזמן קצר. השמדת סדום צריכה להתבצע עכשיו, אבל ללוט יש זמן, לוט מתמהמה. מדוע לוט מרשה לעצמו להתמהמה, כשהוא בסכנת חיים? ומה הוא חושב להשיג בדקות האלה שהוא משתהה?
"הבאר מים חיים" מסביר שלוט חשב בדעתו, שעליו לא נגזרה הגזירה ואי אפשר להשמיד את סדום כל עוד הוא בתוך העיר. עדיין יש בקרבו תקווה קלושה שבזמן הקצר , שהוא מעכב את המלאכים, אנשי סדום ישובו בתשובה. אולי אחרי שהוכו בסנוורים בלילה על ידי המלאכים, ייפקחו עיניהם ,יראו את התהום המוסרית אליה נפלו, וינסו לשוב בתשובה.
המלאכים יודעים ששתי ההנחות של לוט אינן נכונות. לא בזכות אלא בחסד הוא ניצל, ואם ישתהה גם הוא ימות. גם התקווה שלו שאנשי סדום ישתנו ברגע האחרון היא תקוות סרק. המלאכים יודעים שאין לזה שום סיכוי.
לוט מלמד אותנו שאסור להתייאש משינוי, אפילו אצל אנשי סדום! כמעט תמיד יש סיכוי לשינוי. תוכל לומר שאין שום סיכוי רק אם אתה מלאך……
כל כך הרבה פעמים שומעים מבני זוג את המשפט: "הוא כזה" או "היא כזאת". זה נשמע כל כך טבעי כאילו האדם הוא קיר כזה שקבוע במקום אחד ואי אפשר להזיז אותו. המשפט הזה כשלעצמו כבר מקבע. הוא גורם למי ששומע אותו להאמין עוד פחות ביכולת שלו להשתנות.
האמת היא שכולנו משתנים. חלק מהשינויים נגרמים מגורמים חיצוניים. שינינו את מקום העבודה, את מקום המגורים, את בית הכנסת שאנחנו מתפללים בו וכדומה. השינוי הזה הפגיש אותנו עם מציאות חדשה , והמפגש הזה יוצר בנו שינוי מסוים.
ויש שינויים פנימיים. שינויים שנובעים מההתבגרות שלנו. מתובנות חדשות שאנחנו מבינים. ממאורעות מהעבר שמתעוררים בנו פתאום ועוד.
בגלל שבן הזוג קרוב אלינו כל כך, אנחנו לא חשים בשינויים שהוא עובר. בדרך כלל הם איטיים מדי מכדי שנחוש בהם. ואם כבר אנחנו חשים בהם, הרי זה כשהם שינויים שליליים.
שינוי אינו צריך להיות משהו גדול. שינוי יכול להיות גם קטן. האדם קצת יותר מחייך. עוזר קצת יותר, מקשיב קצת יותר וכו'.
כל זה לא רק בתכונות מרכזיות כאלה אלא אפילו בדברים ספציפיים וקטנים מאד.
המשימה היא למצוא אותם. אם נלחש לעצמנו ,וממילא גם לבן הזוג שהוא השתנה, וזה אומר שיש לו כוח לעשות שינויים, נפתח לפניו את הדרך. הוא יאמין בשינוי וממילא גם ישתנה.
כל שעלינו לעשות הוא לצאת מהציניות (אם יש כזו), להיות הוגנים, להפעיל את הזיכרון, לרשום את השינויים שאנו מבחינים בהם , ולהגיש לבן הזוג.
בהצלחה!
חסידות וזוגיות פרשת וירא להאמין ביכולתו של בן הזוג להשתנות
המלאכים מחכים ללוט. הזמן קצר. השמדת סדום צריכה להתבצע עכשיו, אבל ללוט יש זמן, לוט מתמהמה. מדוע לוט מרשה לעצמו להתמהמה, כשהוא בסכנת חיים? ומה הוא חושב להשיג בדקות האלה שהוא משתהה?
"הבאר מים חיים" מסביר שלוט חשב בדעתו, שעליו לא נגזרה הגזירה ואי אפשר להשמיד את סדום כל עוד הוא בתוך העיר. עדיין יש בקרבו תקווה קלושה שבזמן הקצר , שהוא מעכב את המלאכים, אנשי סדום ישובו בתשובה. אולי אחרי שהוכו בסנוורים בלילה על ידי המלאכים, ייפקחו עיניהם ,יראו את התהום המוסרית אליה נפלו, וינסו לשוב בתשובה.
המלאכים יודעים ששתי ההנחות של לוט אינן נכונות. לא בזכות אלא בחסד הוא ניצל, ואם ישתהה גם הוא ימות. גם התקווה שלו שאנשי סדום ישתנו ברגע האחרון היא תקוות סרק. המלאכים יודעים שאין לזה שום סיכוי.
לוט מלמד אותנו שאסור להתייאש משינוי, אפילו אצל אנשי סדום! כמעט תמיד יש סיכוי לשינוי. תוכל לומר שאין שום סיכוי רק אם אתה מלאך……
כל כך הרבה פעמים שומעים מבני זוג את המשפט: "הוא כזה" או "היא כזאת". זה נשמע כל כך טבעי כאילו האדם הוא קיר כזה שקבוע במקום אחד ואי אפשר להזיז אותו. המשפט הזה כשלעצמו כבר מקבע. הוא גורם למי ששומע אותו להאמין עוד פחות ביכולת שלו להשתנות.
האמת היא שכולנו משתנים. חלק מהשינויים נגרמים מגורמים חיצוניים. שינינו את מקום העבודה, את מקום המגורים, את בית הכנסת שאנחנו מתפללים בו וכדומה. השינוי הזה הפגיש אותנו עם מציאות חדשה , והמפגש הזה יוצר בנו שינוי מסוים.
ויש שינויים פנימיים. שינויים שנובעים מההתבגרות שלנו. מתובנות חדשות שאנחנו מבינים. ממאורעות מהעבר שמתעוררים בנו פתאום ועוד.
בגלל שבן הזוג קרוב אלינו כל כך, אנחנו לא חשים בשינויים שהוא עובר. בדרך כלל הם איטיים מדי מכדי שנחוש בהם. ואם כבר אנחנו חשים בהם, הרי זה כשהם שינויים שליליים.
שינוי אינו צריך להיות משהו גדול. שינוי יכול להיות גם קטן. האדם קצת יותר מחייך. עוזר קצת יותר, מקשיב קצת יותר וכו'.
כל זה לא רק בתכונות מרכזיות כאלה אלא אפילו בדברים ספציפיים וקטנים מאד.
המשימה היא למצוא אותם. אם נלחש לעצמנו ,וממילא גם לבן הזוג שהוא השתנה, וזה אומר שיש לו כוח לעשות שינויים, נפתח לפניו את הדרך. הוא יאמין בשינוי וממילא גם ישתנה.
כל שעלינו לעשות הוא לצאת מהציניות (אם יש כזו), להיות הוגנים, להפעיל את הזיכרון, לרשום את השינויים שאנו מבחינים בהם , ולהגיש לבן הזוג.
בהצלחה!
חסידות וזוגיות פרשת וירא להאמין ביכולתו של בן הזוג להשתנות
המלאכים מחכים ללוט. הזמן קצר. השמדת סדום צריכה להתבצע עכשיו, אבל ללוט יש זמן, לוט מתמהמה. מדוע לוט מרשה לעצמו להתמהמה, כשהוא בסכנת חיים? ומה הוא חושב להשיג בדקות האלה שהוא משתהה?
"הבאר מים חיים" מסביר שלוט חשב בדעתו, שעליו לא נגזרה הגזירה ואי אפשר להשמיד את סדום כל עוד הוא בתוך העיר. עדיין יש בקרבו תקווה קלושה שבזמן הקצר , שהוא מעכב את המלאכים, אנשי סדום ישובו בתשובה. אולי אחרי שהוכו בסנוורים בלילה על ידי המלאכים, ייפקחו עיניהם ,יראו את התהום המוסרית אליה נפלו, וינסו לשוב בתשובה.
המלאכים יודעים ששתי ההנחות של לוט אינן נכונות. לא בזכות אלא בחסד הוא ניצל, ואם ישתהה גם הוא ימות. גם התקווה שלו שאנשי סדום ישתנו ברגע האחרון היא תקוות סרק. המלאכים יודעים שאין לזה שום סיכוי.
לוט מלמד אותנו שאסור להתייאש משינוי, אפילו אצל אנשי סדום! כמעט תמיד יש סיכוי לשינוי. תוכל לומר שאין שום סיכוי רק אם אתה מלאך……
כל כך הרבה פעמים שומעים מבני זוג את המשפט: "הוא כזה" או "היא כזאת". זה נשמע כל כך טבעי כאילו האדם הוא קיר כזה שקבוע במקום אחד ואי אפשר להזיז אותו. המשפט הזה כשלעצמו כבר מקבע. הוא גורם למי ששומע אותו להאמין עוד פחות ביכולת שלו להשתנות.
האמת היא שכולנו משתנים. חלק מהשינויים נגרמים מגורמים חיצוניים. שינינו את מקום העבודה, את מקום המגורים, את בית הכנסת שאנחנו מתפללים בו וכדומה. השינוי הזה הפגיש אותנו עם מציאות חדשה , והמפגש הזה יוצר בנו שינוי מסוים.
ויש שינויים פנימיים. שינויים שנובעים מההתבגרות שלנו. מתובנות חדשות שאנחנו מבינים. ממאורעות מהעבר שמתעוררים בנו פתאום ועוד.
בגלל שבן הזוג קרוב אלינו כל כך, אנחנו לא חשים בשינויים שהוא עובר. בדרך כלל הם איטיים מדי מכדי שנחוש בהם. ואם כבר אנחנו חשים בהם, הרי זה כשהם שינויים שליליים.
שינוי אינו צריך להיות משהו גדול. שינוי יכול להיות גם קטן. האדם קצת יותר מחייך. עוזר קצת יותר, מקשיב קצת יותר וכו'.
כל זה לא רק בתכונות מרכזיות כאלה אלא אפילו בדברים ספציפיים וקטנים מאד.
המשימה היא למצוא אותם. אם נלחש לעצמנו ,וממילא גם לבן הזוג שהוא השתנה, וזה אומר שיש לו כוח לעשות שינויים, נפתח לפניו את הדרך. הוא יאמין בשינוי וממילא גם ישתנה.
כל שעלינו לעשות הוא לצאת מהציניות (אם יש כזו), להיות הוגנים, להפעיל את הזיכרון, לרשום את השינויים שאנו מבחינים בהם , ולהגיש לבן הזוג.
בהצלחה!
חסידות וזוגיות פרשת וירא להאמין ביכולתו של בן הזוג להשתנות
המלאכים מחכים ללוט. הזמן קצר. השמדת סדום צריכה להתבצע עכשיו, אבל ללוט יש זמן, לוט מתמהמה. מדוע לוט מרשה לעצמו להתמהמה, כשהוא בסכנת חיים? ומה הוא חושב להשיג בדקות האלה שהוא משתהה?
"הבאר מים חיים" מסביר שלוט חשב בדעתו, שעליו לא נגזרה הגזירה ואי אפשר להשמיד את סדום כל עוד הוא בתוך העיר. עדיין יש בקרבו תקווה קלושה שבזמן הקצר , שהוא מעכב את המלאכים, אנשי סדום ישובו בתשובה. אולי אחרי שהוכו בסנוורים בלילה על ידי המלאכים, ייפקחו עיניהם ,יראו את התהום המוסרית אליה נפלו, וינסו לשוב בתשובה.
המלאכים יודעים ששתי ההנחות של לוט אינן נכונות. לא בזכות אלא בחסד הוא ניצל, ואם ישתהה גם הוא ימות. גם התקווה שלו שאנשי סדום ישתנו ברגע האחרון היא תקוות סרק. המלאכים יודעים שאין לזה שום סיכוי.
לוט מלמד אותנו שאסור להתייאש משינוי, אפילו אצל אנשי סדום! כמעט תמיד יש סיכוי לשינוי. תוכל לומר שאין שום סיכוי רק אם אתה מלאך……
כל כך הרבה פעמים שומעים מבני זוג את המשפט: "הוא כזה" או "היא כזאת". זה נשמע כל כך טבעי כאילו האדם הוא קיר כזה שקבוע במקום אחד ואי אפשר להזיז אותו. המשפט הזה כשלעצמו כבר מקבע. הוא גורם למי ששומע אותו להאמין עוד פחות ביכולת שלו להשתנות.
האמת היא שכולנו משתנים. חלק מהשינויים נגרמים מגורמים חיצוניים. שינינו את מקום העבודה, את מקום המגורים, את בית הכנסת שאנחנו מתפללים בו וכדומה. השינוי הזה הפגיש אותנו עם מציאות חדשה , והמפגש הזה יוצר בנו שינוי מסוים.
ויש שינויים פנימיים. שינויים שנובעים מההתבגרות שלנו. מתובנות חדשות שאנחנו מבינים. ממאורעות מהעבר שמתעוררים בנו פתאום ועוד.
בגלל שבן הזוג קרוב אלינו כל כך, אנחנו לא חשים בשינויים שהוא עובר. בדרך כלל הם איטיים מדי מכדי שנחוש בהם. ואם כבר אנחנו חשים בהם, הרי זה כשהם שינויים שליליים.
שינוי אינו צריך להיות משהו גדול. שינוי יכול להיות גם קטן. האדם קצת יותר מחייך. עוזר קצת יותר, מקשיב קצת יותר וכו'.
כל זה לא רק בתכונות מרכזיות כאלה אלא אפילו בדברים ספציפיים וקטנים מאד.
המשימה היא למצוא אותם. אם נלחש לעצמנו ,וממילא גם לבן הזוג שהוא השתנה, וזה אומר שיש לו כוח לעשות שינויים, נפתח לפניו את הדרך. הוא יאמין בשינוי וממילא גם ישתנה.
כל שעלינו לעשות הוא לצאת מהציניות (אם יש כזו), להיות הוגנים, להפעיל את הזיכרון, לרשום את השינויים שאנו מבחינים בהם , ולהגיש לבן הזוג.
בהצלחה!
חסידות וזוגיות פרשת וירא להאמין ביכולתו של בן הזוג להשתנות
המלאכים מחכים ללוט. הזמן קצר. השמדת סדום צריכה להתבצע עכשיו, אבל ללוט יש זמן, לוט מתמהמה. מדוע לוט מרשה לעצמו להתמהמה, כשהוא בסכנת חיים? ומה הוא חושב להשיג בדקות האלה שהוא משתהה?
"הבאר מים חיים" מסביר שלוט חשב בדעתו, שעליו לא נגזרה הגזירה ואי אפשר להשמיד את סדום כל עוד הוא בתוך העיר. עדיין יש בקרבו תקווה קלושה שבזמן הקצר , שהוא מעכב את המלאכים, אנשי סדום ישובו בתשובה. אולי אחרי שהוכו בסנוורים בלילה על ידי המלאכים, ייפקחו עיניהם ,יראו את התהום המוסרית אליה נפלו, וינסו לשוב בתשובה.
המלאכים יודעים ששתי ההנחות של לוט אינן נכונות. לא בזכות אלא בחסד הוא ניצל, ואם ישתהה גם הוא ימות. גם התקווה שלו שאנשי סדום ישתנו ברגע האחרון היא תקוות סרק. המלאכים יודעים שאין לזה שום סיכוי.
לוט מלמד אותנו שאסור להתייאש משינוי, אפילו אצל אנשי סדום! כמעט תמיד יש סיכוי לשינוי. תוכל לומר שאין שום סיכוי רק אם אתה מלאך……
כל כך הרבה פעמים שומעים מבני זוג את המשפט: "הוא כזה" או "היא כזאת". זה נשמע כל כך טבעי כאילו האדם הוא קיר כזה שקבוע במקום אחד ואי אפשר להזיז אותו. המשפט הזה כשלעצמו כבר מקבע. הוא גורם למי ששומע אותו להאמין עוד פחות ביכולת שלו להשתנות.
האמת היא שכולנו משתנים. חלק מהשינויים נגרמים מגורמים חיצוניים. שינינו את מקום העבודה, את מקום המגורים, את בית הכנסת שאנחנו מתפללים בו וכדומה. השינוי הזה הפגיש אותנו עם מציאות חדשה , והמפגש הזה יוצר בנו שינוי מסוים.
ויש שינויים פנימיים. שינויים שנובעים מההתבגרות שלנו. מתובנות חדשות שאנחנו מבינים. ממאורעות מהעבר שמתעוררים בנו פתאום ועוד.
בגלל שבן הזוג קרוב אלינו כל כך, אנחנו לא חשים בשינויים שהוא עובר. בדרך כלל הם איטיים מדי מכדי שנחוש בהם. ואם כבר אנחנו חשים בהם, הרי זה כשהם שינויים שליליים.
שינוי אינו צריך להיות משהו גדול. שינוי יכול להיות גם קטן. האדם קצת יותר מחייך. עוזר קצת יותר, מקשיב קצת יותר וכו'.
כל זה לא רק בתכונות מרכזיות כאלה אלא אפילו בדברים ספציפיים וקטנים מאד.
המשימה היא למצוא אותם. אם נלחש לעצמנו ,וממילא גם לבן הזוג שהוא השתנה, וזה אומר שיש לו כוח לעשות שינויים, נפתח לפניו את הדרך. הוא יאמין בשינוי וממילא גם ישתנה.
כל שעלינו לעשות הוא לצאת מהציניות (אם יש כזו), להיות הוגנים, להפעיל את הזיכרון, לרשום את השינויים שאנו מבחינים בהם , ולהגיש לבן הזוג.
בהצלחה!
חסידות וזוגיות פרשת וירא להאמין ביכולתו של בן הזוג להשתנות
המלאכים מחכים ללוט. הזמן קצר. השמדת סדום צריכה להתבצע עכשיו, אבל ללוט יש זמן, לוט מתמהמה. מדוע לוט מרשה לעצמו להתמהמה, כשהוא בסכנת חיים? ומה הוא חושב להשיג בדקות האלה שהוא משתהה?
"הבאר מים חיים" מסביר שלוט חשב בדעתו, שעליו לא נגזרה הגזירה ואי אפשר להשמיד את סדום כל עוד הוא בתוך העיר. עדיין יש בקרבו תקווה קלושה שבזמן הקצר , שהוא מעכב את המלאכים, אנשי סדום ישובו בתשובה. אולי אחרי שהוכו בסנוורים בלילה על ידי המלאכים, ייפקחו עיניהם ,יראו את התהום המוסרית אליה נפלו, וינסו לשוב בתשובה.
המלאכים יודעים ששתי ההנחות של לוט אינן נכונות. לא בזכות אלא בחסד הוא ניצל, ואם ישתהה גם הוא ימות. גם התקווה שלו שאנשי סדום ישתנו ברגע האחרון היא תקוות סרק. המלאכים יודעים שאין לזה שום סיכוי.
לוט מלמד אותנו שאסור להתייאש משינוי, אפילו אצל אנשי סדום! כמעט תמיד יש סיכוי לשינוי. תוכל לומר שאין שום סיכוי רק אם אתה מלאך……
כל כך הרבה פעמים שומעים מבני זוג את המשפט: "הוא כזה" או "היא כזאת". זה נשמע כל כך טבעי כאילו האדם הוא קיר כזה שקבוע במקום אחד ואי אפשר להזיז אותו. המשפט הזה כשלעצמו כבר מקבע. הוא גורם למי ששומע אותו להאמין עוד פחות ביכולת שלו להשתנות.
האמת היא שכולנו משתנים. חלק מהשינויים נגרמים מגורמים חיצוניים. שינינו את מקום העבודה, את מקום המגורים, את בית הכנסת שאנחנו מתפללים בו וכדומה. השינוי הזה הפגיש אותנו עם מציאות חדשה , והמפגש הזה יוצר בנו שינוי מסוים.
ויש שינויים פנימיים. שינויים שנובעים מההתבגרות שלנו. מתובנות חדשות שאנחנו מבינים. ממאורעות מהעבר שמתעוררים בנו פתאום ועוד.
בגלל שבן הזוג קרוב אלינו כל כך, אנחנו לא חשים בשינויים שהוא עובר. בדרך כלל הם איטיים מדי מכדי שנחוש בהם. ואם כבר אנחנו חשים בהם, הרי זה כשהם שינויים שליליים.
שינוי אינו צריך להיות משהו גדול. שינוי יכול להיות גם קטן. האדם קצת יותר מחייך. עוזר קצת יותר, מקשיב קצת יותר וכו'.
כל זה לא רק בתכונות מרכזיות כאלה אלא אפילו בדברים ספציפיים וקטנים מאד.
המשימה היא למצוא אותם. אם נלחש לעצמנו ,וממילא גם לבן הזוג שהוא השתנה, וזה אומר שיש לו כוח לעשות שינויים, נפתח לפניו את הדרך. הוא יאמין בשינוי וממילא גם ישתנה.
כל שעלינו לעשות הוא לצאת מהציניות (אם יש כזו), להיות הוגנים, להפעיל את הזיכרון, לרשום את השינויים שאנו מבחינים בהם , ולהגיש לבן הזוג.
בהצלחה!
חסידות וזוגיות פרשת וירא להאמין ביכולתו של בן הזוג להשתנות
המלאכים מחכים ללוט. הזמן קצר. השמדת סדום צריכה להתבצע עכשיו, אבל ללוט יש זמן, לוט מתמהמה. מדוע לוט מרשה לעצמו להתמהמה, כשהוא בסכנת חיים? ומה הוא חושב להשיג בדקות האלה שהוא משתהה?
"הבאר מים חיים" מסביר שלוט חשב בדעתו, שעליו לא נגזרה הגזירה ואי אפשר להשמיד את סדום כל עוד הוא בתוך העיר. עדיין יש בקרבו תקווה קלושה שבזמן הקצר , שהוא מעכב את המלאכים, אנשי סדום ישובו בתשובה. אולי אחרי שהוכו בסנוורים בלילה על ידי המלאכים, ייפקחו עיניהם ,יראו את התהום המוסרית אליה נפלו, וינסו לשוב בתשובה.
המלאכים יודעים ששתי ההנחות של לוט אינן נכונות. לא בזכות אלא בחסד הוא ניצל, ואם ישתהה גם הוא ימות. גם התקווה שלו שאנשי סדום ישתנו ברגע האחרון היא תקוות סרק. המלאכים יודעים שאין לזה שום סיכוי.
לוט מלמד אותנו שאסור להתייאש משינוי, אפילו אצל אנשי סדום! כמעט תמיד יש סיכוי לשינוי. תוכל לומר שאין שום סיכוי רק אם אתה מלאך……
כל כך הרבה פעמים שומעים מבני זוג את המשפט: "הוא כזה" או "היא כזאת". זה נשמע כל כך טבעי כאילו האדם הוא קיר כזה שקבוע במקום אחד ואי אפשר להזיז אותו. המשפט הזה כשלעצמו כבר מקבע. הוא גורם למי ששומע אותו להאמין עוד פחות ביכולת שלו להשתנות.
האמת היא שכולנו משתנים. חלק מהשינויים נגרמים מגורמים חיצוניים. שינינו את מקום העבודה, את מקום המגורים, את בית הכנסת שאנחנו מתפללים בו וכדומה. השינוי הזה הפגיש אותנו עם מציאות חדשה , והמפגש הזה יוצר בנו שינוי מסוים.
ויש שינויים פנימיים. שינויים שנובעים מההתבגרות שלנו. מתובנות חדשות שאנחנו מבינים. ממאורעות מהעבר שמתעוררים בנו פתאום ועוד.
בגלל שבן הזוג קרוב אלינו כל כך, אנחנו לא חשים בשינויים שהוא עובר. בדרך כלל הם איטיים מדי מכדי שנחוש בהם. ואם כבר אנחנו חשים בהם, הרי זה כשהם שינויים שליליים.
שינוי אינו צריך להיות משהו גדול. שינוי יכול להיות גם קטן. האדם קצת יותר מחייך. עוזר קצת יותר, מקשיב קצת יותר וכו'.
כל זה לא רק בתכונות מרכזיות כאלה אלא אפילו בדברים ספציפיים וקטנים מאד.
המשימה היא למצוא אותם. אם נלחש לעצמנו ,וממילא גם לבן הזוג שהוא השתנה, וזה אומר שיש לו כוח לעשות שינויים, נפתח לפניו את הדרך. הוא יאמין בשינוי וממילא גם ישתנה.
כל שעלינו לעשות הוא לצאת מהציניות (אם יש כזו), להיות הוגנים, להפעיל את הזיכרון, לרשום את השינויים שאנו מבחינים בהם , ולהגיש לבן הזוג.
בהצלחה!
חסידות וזוגיות פרשת וירא להאמין ביכולתו של בן הזוג להשתנות
המלאכים מחכים ללוט. הזמן קצר. השמדת סדום צריכה להתבצע עכשיו, אבל ללוט יש זמן, לוט מתמהמה. מדוע לוט מרשה לעצמו להתמהמה, כשהוא בסכנת חיים? ומה הוא חושב להשיג בדקות האלה שהוא משתהה?
"הבאר מים חיים" מסביר שלוט חשב בדעתו, שעליו לא נגזרה הגזירה ואי אפשר להשמיד את סדום כל עוד הוא בתוך העיר. עדיין יש בקרבו תקווה קלושה שבזמן הקצר , שהוא מעכב את המלאכים, אנשי סדום ישובו בתשובה. אולי אחרי שהוכו בסנוורים בלילה על ידי המלאכים, ייפקחו עיניהם ,יראו את התהום המוסרית אליה נפלו, וינסו לשוב בתשובה.
המלאכים יודעים ששתי ההנחות של לוט אינן נכונות. לא בזכות אלא בחסד הוא ניצל, ואם ישתהה גם הוא ימות. גם התקווה שלו שאנשי סדום ישתנו ברגע האחרון היא תקוות סרק. המלאכים יודעים שאין לזה שום סיכוי.
לוט מלמד אותנו שאסור להתייאש משינוי, אפילו אצל אנשי סדום! כמעט תמיד יש סיכוי לשינוי. תוכל לומר שאין שום סיכוי רק אם אתה מלאך……
כל כך הרבה פעמים שומעים מבני זוג את המשפט: "הוא כזה" או "היא כזאת". זה נשמע כל כך טבעי כאילו האדם הוא קיר כזה שקבוע במקום אחד ואי אפשר להזיז אותו. המשפט הזה כשלעצמו כבר מקבע. הוא גורם למי ששומע אותו להאמין עוד פחות ביכולת שלו להשתנות.
האמת היא שכולנו משתנים. חלק מהשינויים נגרמים מגורמים חיצוניים. שינינו את מקום העבודה, את מקום המגורים, את בית הכנסת שאנחנו מתפללים בו וכדומה. השינוי הזה הפגיש אותנו עם מציאות חדשה , והמפגש הזה יוצר בנו שינוי מסוים.
ויש שינויים פנימיים. שינויים שנובעים מההתבגרות שלנו. מתובנות חדשות שאנחנו מבינים. ממאורעות מהעבר שמתעוררים בנו פתאום ועוד.
בגלל שבן הזוג קרוב אלינו כל כך, אנחנו לא חשים בשינויים שהוא עובר. בדרך כלל הם איטיים מדי מכדי שנחוש בהם. ואם כבר אנחנו חשים בהם, הרי זה כשהם שינויים שליליים.
שינוי אינו צריך להיות משהו גדול. שינוי יכול להיות גם קטן. האדם קצת יותר מחייך. עוזר קצת יותר, מקשיב קצת יותר וכו'.
כל זה לא רק בתכונות מרכזיות כאלה אלא אפילו בדברים ספציפיים וקטנים מאד.
המשימה היא למצוא אותם. אם נלחש לעצמנו ,וממילא גם לבן הזוג שהוא השתנה, וזה אומר שיש לו כוח לעשות שינויים, נפתח לפניו את הדרך. הוא יאמין בשינוי וממילא גם ישתנה.
כל שעלינו לעשות הוא לצאת מהציניות (אם יש כזו), להיות הוגנים, להפעיל את הזיכרון, לרשום את השינויים שאנו מבחינים בהם , ולהגיש לבן הזוג.
בהצלחה!
השארת תגובה