הנושא: המלך אינו כלב

בפרשת השבוע נאמר על עבודת האלילים : "לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אנכי ה' אלוקיך א-ל קנא פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים…."

ובמדרש מובא ששאל פילוסוף אחד את רבן גמליאל מדוע ה' כועס על עובדי העבודה זרה ולא על העבודה זרה עצמה?

ענה לו רבן גמליאל במשל: משל למלך שבנו גידל כלב. יום אחד קרא הבן לכלב בשם של אביו, המלך. על מי יכעס המלך על הכלב או על הבן?

והנמשל מובן. הפסל אינו אלא עץ ואבן . עובדי העבודה זרה הם שנותנים לאבן או לעץ את התואר אלוקים. הפסל עצמו לא עשה כלום, אלא העובדים אותו. הם שנתנו לו מעמד ושם.

בן זוג או בת זוג שחשים כי לבן/ בת זוגם יש משהו יותר חשוב מהם בחייו, נוטים לפתח התנגדות למשהו הזה. זה יכול להיות עבודה, חברים, תחביב או כל דבר אחר.

מי שחש בביקורת פעמים רבות אינו מבין על מה הביקורת באה. מה מפריע לבן/ בת זוגי ראשי בעבודתי , בחבריי ובתחביביי.

אלא שזה בדיוק העניין. בדיוק כמו הפסל לא מפריע הפסל עצמו אלא החשיבות שנותנים לו.

אם הייתי חש שאני הוא הדבר החשוב ביותר לבן/ בת זוגי, לא היתה שום בעייה עם העיסוק שלי בדברים אחרים.

הבעייה נמצאת בדיוק במקום שבו הפכתי את אותם הפסלים לאלוקים, או את הכלב למלך.

בן הזוג בעצם רוצה שאני אבהיר וגם אתנהג כך שיהיה ברור שהדבר החשוב ביותר בעולם מבחינתי-זה הוא.