הקב"ה מבטיח למשה שפרעה "כלה גרש יגרש אתכם". אחד הפירושים למילה  "כלה" הוא ללא לכלוך. כלומר בני ישראל נשארו נקיים בתכונות האופי שלהם, ולא הזדהמו מהתרבות המצרית בתוכה היו. למרות אורך הגלות וקושי השעבוד, נשארנו כמו שהיינו.

בכל גלות וגלות מתעצמת למעשה גדולתם של ישראל כשניכר לעיני כל, שגם גלות נוספת זו לא הצליחה להכהות ולטשטש את מהותם הפנימית.

לא פעם אנחנו שומעים בן או בת זוג שאומרים: "לא זה האדם שהתחתנתי איתו". " הוא השתנה ממה שהיה" "בעצם מעולם לא הכרתי אותו"

אמנם נכון שיש רמאים ,שלפני החתונה מסתירים את זהותם האמתית ומשחקים למעשה דמות השונה מהותית ממה שהם.

אך לרוב אין זה כך. האדם שהתחתנת  אתו לא השתנה שינוי בסיסי ומהותי, אלא שאנו מסיבות שונות מסתכלים בו מזווית שונה.

המשפטים שצוטטו לעיל  גורמים לנישואין נזק בכמה מישורים.

הכעס והאכזבה מפעפעים בנו בכוח רב. אנחנו מרגישים ש"סידרו" אותנו. אנחנו כועסים על בן הזוג ולפעמים גם על עצמנו על שבחרנו בו. במקום להבין שהוא נשאר כמו שהוא ,ועלינו ללמוד לחיות אתו, הרבה יותר קל לנו לתלות את הקשיים בכך שהתחתנו עם האדם הלא נכון.

בנוסף לכך האמון בין בני הזוג נפגע. האמון הוא אחד היסודות הכי חשובים בנישואים טובים. אם הוא רימה אותי מדוע שבכלל אתן בו אמון.

לא פחות  גרועה היא התחושה של הריחוק. כל עוד שבן הזוג הוא "בחירת חיי", הרי אני מנסה להתקרב ולהשקיע בבן הזוג. ברגע שאני מחליט במחשבתי שהוא כבר לא האיש שבחרתי בו, נוצרת תחושה של ריחוק, וממילא רמת ההשקעה בנישואין יורדת משמעותית.

שינוי הכרתי יכול לחולל שיפור מאד משמעותי. אצל אנשים רבים החזרה בדמיון לתקופה הראשונה של ההיכרות מחזירה את הרעננות לנישואין. וכמובן צריך להאמין שאותו האדם שאהבתי כל כך עדיין כאן. האמונה היא  כוח, וכוח כזה יכול לשנות את הכיוון  לתהליך של בנייה ויצירה.