הבית שלי הוא הביטחון שלי. בכל מקום שאני הולך, גם אם אני במקום לא בטוח, יש לי תמיד מקום בלב שהולך אתי לכל מקום בו אני נמצא. זה העוגן שלי בחיים. החיים מלאים מאבקים: מאבקים חברתיים, כלכליים, לימודיים ועוד. מקור האנרגיה הראשון הוא המשפחה שלי. משפחה מפורקת היא משפחה שכול אחד מבניה בעצם אדם מפורק. כמו צמח בלי שורש, שכל רוח מצויה מטלטלת אותו מצד לצד.

משפחה טובה ובריאה היא מקור כוח עצום במיוחד לילדים. ילדים מרגישים מאושרים כשהם גדלים במשפחה כזו. ההשפעה הזו אינה רק לשעתה. לילד כזה צפויים סטטיסטית חיים טובים גם בהמשך חייו. היכולות החברתיות שלו יהיו גבוהות יותר, וכמובן גם היכולות הלימודיות. אפילו הבריאות שלו תהיה משופרת יותר. המשפחה, אותה הוא  יבנה בעתיד, צפויה להיות יציבה ומאושרת יותר.

הדברים האלה אינם משאלות לב בלבד. הם מעוגנים במחקרים סטטיסטיים רבים.

אבל לא רק הילדים מתפתחים היטב בבית טוב ומתפקד. גם ההורים ,כמבוגרים זקוקים לבית כזה. אדם מבוגר זקוק גם הוא למרחב נעים ואוהב. המרחב הזה הוא ממש כמו אוויר לנשימה . הוא צורך קיומי פשוט, לא מותרות.

הדבר הכי מדהים בסיפור הזה הוא שההבדל בין בית מתפקד ושמח לבין בית הרוס ועצוב הוא במקרים רבים כמה מפגשי הדרכה בלבד.

רוב האנשים בעולם אינם אנשים רעים! הם אנשים טובים שעם מעט הכוונה והרבה רצון יכולים לתפקד מצוין. זה לא אומר שלא יהיו קשיים. החיים אינם פשוטים. אבל כשלומדים לעבוד ביחד, החיים נהיים הרבה יותר מספקים.

בדרך כלל המוצר הבסיסי הנדרש הוא רצון חזק והחלטה נחושה. אז אם החלטתם שאתם מהאנשים האמיצים שמוכנים להפשיל שרוולים ולעבוד, אתם בעמדת פתיחה מצוינת לשינוי.